על פי המסורת היהודית, הקידושין הנערכים בחופה הם חלק ממהלך הקניין אשר מייחד טקס זה עקב השימוש בכסף, בשטר הכתובה והעובדה שעונדים לכלה טבעת הנישואין.
לפני מאות שנים היהודים על פי מנהג בבל התנגדו לענידת הטבעת, אך המחלוקת נעלמה עם הזמן וטקס ענידת הטבעת הוא אחד הסממנים המובהקים של טקס הקידושין בכל חתונה.
עיצוב טבעות נישואין
קיימים כמה מנהגים המבוססים על כך שקישוטים על גבי הטבעת אינם כשרים ולכן אין מאפשרים ביצוע חריטה או קישוט כלשהו על גבי הטבעת טרם עריכת טקס הנישואין. מנהגים אחרים דוגלים בטבעת אשר כל כולה תהיה בנויה מחומר זהה וללא עיצוב או אבנים יקרות. כמו כן מנהגים נוספים מבקשים להעניק את סמל ספירת החסד ולכן מקדשים את הכלה באמצעות טבעת קידושין העשויה מכסף שהיא מרובעת בהיקפה אך עגולה בחלקה הפנימי.
הנוהג הוא שהחתן רוכש את הטבעת ומשלם על כך מכספו במזומן כך שלא יוצר מצב שהמוכר בסופו של דבר לא יקבל תשלום עקב סיבות כספיות מסוימות, דבר שיערער את העובדה אם הוא רכש אותה מכספו ואם היא שייכת לו. קיימים פוסקים המבקשים גם לדעת אם ההורים רכשו את הטבעת והחתן רכש אותה מהם ושילם עבורה.
בטקס הקידושין, הנוהג הוא לענוד את הטבעת על אצבעה המורה של הכלה ובשלב השני הכלה מעבירה את הטבעת לקמיצה בכף יד שמאל.
מנהגים בימי קדם
בימי קדם הייתה חשיבה שהכלה מעוניינת להעריך את ערכה הכספי של הטבעת. במקרים שבהם היא העריכה את הטבעת בסכום גבוה יותר מערכה האמיתי, היה חשש שהיא תסכים להינשא כיוון שמדובר בטבעת מאד יקרה ולא עקב האהבה השוררת בין בני הזוג ולכן זו אולי תהיה טעות להינשא.
חכמים אמרו גם כי הסיבה לכך שהכלה מניחה הינומה על ראשה היא כדי שלא תוכל לבדוק באופן מדוקדק את הטבעת ולהגיע למסקנה הנכונה לגבי ערכה הכספי.
קו החשיבה היה כי אפשר להשתמש בטבעת פשוטה או לחילופין בטבעת יקרה המשובצת ביהלומים או באבנים טובות וזאת בתנאי שהכלה תבין כי הטבעת שווה במינימום פרוטה אחת.
הלכות הקידושין בנושא טבעת לגבר
כלות רבות מעוניינות להעניק גם הן טבעת לחתן. ביהדות האורתודוקסית נושא זה אינו מקובל הסיבה לכך היא כדי למנוע את קידוש החתן למראית עין. לכן בטקסי קידושין רבים, הכלה אינה מעניקה טבעת לחתן במעמד זה, אלא לאחר החופה בחדר ההתייחדות או לאחר מכן.
בנישואין אזרחיים, בקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות, הדבר מקובל והכלה עונדת לחתן טבעת במהלך טקס הקידושין בחופה.
לאחר החתונה, גברים דתיים רבים אינם עונדים טבעת לאור העובדה שמדובר בתכשיט נשי הנהוג אצל הגויים. אחרים כן עונדים את הטבעת וזאת כדי להראות קבל עם ועדה שהם נשואים.
